פיתוח עולמי, חדש מבית המכון להנדסה חקלאית "מכון וולקני" אפשר חסכון אנרגטי עד 80% באנרגיה המושקעת בחממות ומניעת מחלות בגידולים. בעולם ישנם כ- 6,000,000 מליון דונם חממות, מספר שמוכפל בכל עשור. אחזקת החממות כרוכה בעלויות גבוהות במיוחד הנובעות מהוצאות חשמל ודלק לוויסות טמפ' החממה בנוסף לכוח עבודה ותפעול שוטף.

בעלי חממות רבים מנסים לחסוך בעלויות וכתוצאה מכך איכות התוצרת החקלאית נפגמת, וכמותה פוחתת.

במאמץ ייחודי לפתרון בין לאומי פותחה במכון להנדסה חקלאית, מרכז וולקני. מערכת חדשנית בשם "”DryGair ראשונה מסוגה בעולם- שנרשמה כפטנט, המיועדת לחיסכון אנרגטי מקסימאלי בחממות. המערכת פועלת על עיקרון ייבוש Iחימום חממות, במטרה לצמצם משמעותית את צריכת האנרגיה הגבוהה נוכח עליית מחירי הדלק וההתחממות הגלובלית, פליטת "גזי חממה" וזיהום סביבה, תוך כדי מניעת התפרצות מחלות בגידולים.

מזה שנים נאבקים חקלאיים בתופעות שונות בתהליך גידול תוצרת חקלאית. מזג אוויר, לחות, בצורות, נזקי טבע, מחלות ונגעים שונים עלולים לפגוע בגידולים ולדללם. תוצרת חקלאית רבה מושמדת עקב "אי התפתחות", רקב, מחלות וסיבות נוספות . ה"”DryGair שנרשם כפטנט עולמי מבית המכון להנדסה חקלאית "מכון וולקני", בפיתוחו של ד"ר אברהם ארבל מאפשר לחקלאים להגדיל את תפוקתם מגידולים ובכך גם את הכנסותיהם ומאידך לצמצם את הוצאותיהם השוטפות, בעיקר את הוצאות האנרגיה הכבדות.

בהקמת חממות ושתילת גידולים חקלאים מושקעים סכומי עתק האמורים להיות מוחזרים, ממכירת התוצרת. אולם, במידה והתוצרת לא התפתחה כמצופה, מסיבות שונות מדובר בהפסד כלכלי עצום לחקלאי.

על מנת שגידול חקלאי יתפתח בצורה מיטבית, יש להקפיד על מספר גורמים ביניהם עלווה יבשה, הנשמרת על ידי לחות יחסית בסביבות 80%, ותנאי אקלים הומוגנים בתוך החממה.

תנאים אלו חשובים מאוד להבטחת התפתחות תקינה של גידולים ומכך הגדלת התפוקה בקטיף. לשם יצירת תנאים אלה יש להרחיק עודפי לחות מחלל החממה זאת בהתחשב בשינויי הטמפ' המתרחשים במעבר שבין יום ללילה, עונות ותנאי סביבה נוספים.

כיום, על מנת לנסות לספק את התנאים האופטימאליים לגידולים, החממות נסגרות לעת ערב, על מנת לשמר את הטמפ' הרצויה ונפתחות לאיוורור מספר רב של פעמים במהלך הלילה וכן בבוקר במטרה לאדות את עודפי הלחות המצטברים ועלולים לפגוע בגידולים.

השיטות הנהוגות כיום לחימום חממות סגורות הינן בזבזניות ובלתי יעילות מבחינה אנרגטית. בנוסף בעקבות עליית מחירי הדלק, העלות השוטפת גדלה ורמת הרווחיות קטנה משמעותית בהתאמה. לאחרונה נאסר אף השימוש בדלקים זולים הגורמים לזיהום כבד של הסביבה.

היום ניתן בהשקעה חד פעמית לחסוך לחקלאים כסף רב ולשפר את הרווחיות בשני כיוונים עיקריים: הראשון, בסכומי התשלומים השוטפים ובעיקר הוצאות האנרגיה אותם הם משלמים והשני, יצירת תנאים המבטיחים את הבשלת הגידולים ובכך מניעת הפסדים כספיים כבדים.

בעקבות השימוש בטכנולוגיה החסכונית החדשה שפותחה כבר אין צורך לפתוח ולסגור את יריעות החממות לצורך אוורור לילי, כפי הנהוג כיום, דבר המוביל לאיבוד אנרגיה אותה מנסים לשמר בכל דרך. סגירת החממה ומניעת אוורורה מוביל לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה הנאמד ב- 6 ק"ג דלק לשעה לדונם.

המערכת החדשה היא מערכת משולבת לייבוש וחימום אוויר החממה. האוויר מסוחרר ומיובש באמצעות המערכת ומוחזר לחממה בהתאם ללחות והטמפרטורה הרצויה.

כל התהליך מנצל את האנרגיה עד תום. בנוסף ניתן להשתמש בעודפי המים המצויים בלחות העודפת בחממה להשקיה. בנוסף מתבצע הליך בו אדי המים, המצויים בלחות אוויר החממה, מומרים לאנרגיה מוחשית הגורמת לעליה בטמפרטורת האוויר, ובכך מנצלת אנרגיה קיימת גם לחימום החממה בעת הצורך.

אב הטיפוס של המערכת חדשה מבית "מכון וולקני", נוסה בהצלחה בשנתיים האחרונות בחממה ניסיונית הממוקמת בחוות הבשור. בנוסף למערכת הייחודית חממה זו מצוידת במסך תרמי לחיסכון נוסף באנרגיה.

התוצאות העיקריות שהתקבלו מעודדות מאוד. במערכת החדשה מתקיימת שמירה על טמפרטורה ולחות רצויים, הצמחייה נותרה יבשה לחלוטין במשך כל שעות הלילה ובכך נמנעו מחלות רבות ורקב. בנוסף, דווח על חיסכון אנרגטי של כ- 80% בהשוואה לתפעול החממה בשיטה הנהוגה כיום וללא מסך תרמי.

ד"ר אברהם ארבל מפתח הטכנולוגיה החדשה מ"המכון הוולקני" מצביע על מספר פרמטרים חשובים מאוד אליהם תורמת המערכת החדשה: "ראשית אנו מצליחים ליצור חסכון גדול באנרגיה, במישור החוף לדוגמה, בכדי לשמור על התנאים הדרושים לגידולים הצריכה הינה לפחות 25 טון דלק בממוצע בשיטה הנהוגה כיום, לעומת כ- 5 טון בלבד (20%) במתכונת המוצעת. בנוסף פליטת גזי חממה מצטמצמים ביחס ישר לחסכון האנרגטי. וזאת עוד לפני שדיברנו על הנזקים והעלות השוטפת הקשורים במחלות התופסות את הגידולים והדברתן. בוורדים, לדוגמה, הנזק עלול להסתכם בכ- 10,000 $ לדונם בודד בשנה. עלויות אלה נמנעות על ידי תפעול החממה במתכונת המוצעת."

עוד מוסיף הד"ר "המערכת החדשה היא ידידותית מאוד לחקלאי. תקופת ההחזר של ההשקעה במתכונת המוצעת, עומדת על פחות משלוש שנים בתנאי הארץ, ופחות משנתיים בתנאי אירופה."היקף העולמי של חממות כיום עומד על כ- 6,000,000 דונם. על פי הנתונים הקיימים היקף החממות מוכפל כל עשור. מגמה זו, נובעת מהעלייה ברמת החיים ובגידול מגמתי באוכלוסיה העולמית. על פי נתונים אלו הפוטנציאל השיווקי של המערכת החדשה הינו עצום בקנה מידה עולמי.

אחרונה, חתם "מכון וולקני" הסכם עם חברת " קירור חשמלי מישה 2010 בע"מ" אשר היתה מעורבת בתהליך התכנון והפיתוח של המערכת למטרת יישום מסחרי ופיתוח עסקי של המערכת המשולבת בארץ ובחו"ל. המערכת עתידה להיות משווקת בארץ ובעולם.

לפרטים: אתר חקלאי ישראל, מאמרים באתר, מדור צומח, חממות

מה אתה אומר על שוק של עשרים ושלושה מיליארד שקל?

לא הייתי רוצה לחשוף את השירותים שלך לעסקים עם מחזור של 23,000,000,000 ש"ח?

לשוק מפולח וממוקד עם עשרות אלפי חברות ועצמאיים?

רוצה? אז הכר את השוק החקלאי!

מיהו השוק החקלאי? מדובר בשוק ענק שצורך כמויות אדירות של תשומות, ציוד, כלים וכח אדם.

חקלאים הם בעצם בעלי עסקים, חלקם קטנים חלקם גדולים שמגלגלים מיליונים בכל שנה ועובדים מול ספקים גדולים וחברות ענק מכל העולם.

ועכשיו אתה בטח שואל, מה לי בעל העסק הקטן עם השוק החקלאי? למה אותי זה צריך לעניין?

ובכן את אותם עסקים מנהלים אנשים... רובם עצמאיים עם הכנסה גדולה יחסית, בעלי בתים פרטיים, בדרך כלל עם כמה כלי רכב ומשפחות גדולות יחסית (יותר מאשר בעיר).

אז אם חברות או עצמאיים מעניינים אותך, או שאם שוק בעלי הבתים הפרטיים או שמא האנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה מעניינים אותך, יכול להיות שמצאת את הפלטפורמה הנכונה לפרסום!

אתר חקלאי ישראל פותח את שעריו למפרסמים מכל התחומים!

לפרטים בוא לבקר אותנו.

כיצד ניתן לייצא סחורה לשוק הערבי, מצרים ירדן וארצות המפרץ?

העלתי כתבה באתר חקלאי ישראל על חברת ARAB MARKETS.
זוהי חברה מעניינת מאוד שהוקמה כמיזם ישראלי-ירדני-מצרי משותף, מתוך הכרה בצורך ובפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה אזורי. הפוטנציאל העסקי של המזרח התיכון רחוק עדיין ממימוש, אך ישראלים רבים, נרתעים עדיין מלפעול בו. השוק הערבי שונה משווקי המזרח הרחוק ובוודאי משווקי העולם המערבי ויש צורך בהתמקצעות והכרה מעמיקה שלו לצורך חדירה לחברת ARAB MARKETS יש את הידע, המוניטין ,הניסיון והקשרים הנדרשים לצורך חדירה מוצלחת לשוק הערבי הכולל מדינות כמו ירדן מצרים מדינות המפרץ וכו'.

הכלל המנחה של חברת ARAB MARKETS הוא גישור בין בני אדם. באמצעות הגישור בין אנשים ניתן גם לקשר בין פרטים, עסקים וחברות מישראל ומהמדינות השכנות.

אני ממליץ בחום לקרוא את הכתבה, על הרקע של עולם העסקים הערבי ועל אפשרויות החדירה לשוק הערבי.

קצת עצות שיטות ודרכים, מחקלאי מנוסה, להתמודדות והדברת זבובים, באמצעות מלכודות זבובים, פיתיונות, וריסוסים כנגד הזבובים.

זבובים נחשבים למכה תברואתית מסוכנת מאוד!
הזבוב הוא נושא מחלות, ווירוסים, הזבובים מעבירים זיהומים בקלות ממקומות מזוהמים לבני האדם ולבעלי חיים. הזבובים נמצאים בכל מקום אפשרי ברפתות, בדירים, בלולי התרנגולות, באורוות הסוסים, במטבחים במסעדות, באתרי נופש ותיור, בריכות שחיה ובחצרות הבתים.
הם מזיקים לגידולי השדה, זבובי הפירות פוגעים בפירות, הזבובים מטרידים חיות לא פעם עד מוות! ניתן לראות בהמות כמו סוסים שנעקצו עד מוות.

על מנת להילחם במגפה הנוראית של הזבובים, יש להבין את מחזור החיים של הזבוב ואת דרכי ההתמודדות איתם: מחזור החיים של הזבוב כולל ארבעה שלבים:

• ביצה

• שלוש דרגות רימה

• גולם

• וזבוב בוגר

משך ההתפתחות מביצה לזבוב בוגר תלוי בטמפרטורה ונמשך בין שישה לשניים עשר ימים בקיץ.
משך החיים של הזבוב הבוגר תלוי בתנאי הסביבה ונמשך בדרך כלל בין שבוע לשלושה שבועות.
התפתחות הרימות והגלמים של הזבוב נעצרת מתחת ל- 12-מעלות צלזיוס.
כל השלבים של התפתחות הזבוב אינם יכולים להתפתח בטמפרטורה שמעל ל- 45 מעלות צלזיוס.
כאשר הזבוב מגיע לבגרות הוא פעיל בעיקר ביום כאשר תקופות פעילות כגון: אכילה, תעופה, הזדווגויות והטלה, מתחלפות בתקופות מנוחה.

במשך היום הזבובים מעדיפים לנוח סמוך למקומות הפעילות. הם עומדים בדרך כלל על גופים צרים ואנכיים כגון מוטות וחוטים וכן על צמחייה.
לקראת החשיכה הזבובים עוברים לאתרים מיוחדים למנוחת לילה. הם בוחרים מקומות מוגנים מרוח, קרוב לתקרה.
הזבובים מפסיקים כל פעילות בטמפרטורות נמוכות מ - 16 מ"צ, בטמפרטורות העולות על 35 מ"צ הם מחפשים מחסה במקומות מוצלים וקרירים.

בזמן הבוגר של הזבוב יש לנו זמן מועט מאוד לתפוס אותם לפני שהם מזדווגים ויוצרים לנו עוד דורות של זבובים, הדרכים לעשות זאת בשלב הבוגר הם או באמצעות פיתיון זבובים ומשיכתם למלכודות זבובים, או באמצעות הדברה כל שהיא.
אחת המלכודות הטובות היא מלכודת זבובים מסוג צרצר, היתרון במלכודת זו היא שהיא מכילה פיתיון זבובים חזק מאוד המדיף ריחות פורומנים חזקים מאוד אשר מושכים עליהם את הזבובים והצרעות אך לא את הדבורים, כך אנו שומרים על הדבורים ופוגעים רק בזבובים.
מלכודות זבובים אלו הם מלכודות ירוקות שכן אינן משתמשות בשום חומרי הדברה ואינן מסוכנות לשום בעל חיים או לסביבה.
את הזבוב ניתן לתפוס בשלב הבוגר שלהם במקומות המנוחה, את זאת עושים ע"י זיהוי אותם מקומות, קירות, מפתני דלתות וחלונות, חוטי חשמל, פחי אשפה וכדומה, את אותם מקומות אנו מרססים בחומר ההדברה עם הפיתיון מסוג אנטיפליי של חברת רימי, חומר זה מכיל בתוכו פיתיון ויעיל לכמה שבועות, כאשר אנו מרססים את מקומות המנוחה שלהם זבובים אשר ינוחו באותם מקומות יטעמו מחומר ההדברה ויפלו במקום.

ניתן כמובן להשתמש במלכודבק, אלו הם לוחות דבק צהובים המושכים את הזבובים אליהם באמצעות שימוש בפיתיון ואז הדבקת הזבוב עליהם.
ריסוס מקומות דגירה של רימות הזבובים והשמדתם עוד לפני הפיכתם לזבובים בוגרים זוהי הדרך המועדפת אך לא תמיד היא בשליטתכם כיוון שאתם אינכם שולטים על כל מקומות הקינון של הזבובים כגון רפתות, לולים, מזבלות וכו'. המלצה חמה שלנו היא שילוב בין מלכודות זבובים המכילות פיתיון לזבובים ובמקביל ריסוס מקומות המרבץ והמנוחה של הזבובים ע"י שימוש בחומר אנטיפליי.

תמונות נוף וחקלאות מתחרות הצילום של חברת קנט ואתר NRG

כמו בכל שנה גם השנה מתקיימת תחרות הצילומים של טבע, נוף וחקלאות ישראלית בחסות חברת הביטוח קנט ואתר NRG.

וכמו בכל שנה אני נכנס לאתר ונפעם מהתמונות, פשוט שפע של תמונות מדהימות של רגעים ומקומות מקסימים בישראל.
הצלמים ברובם צלמים חובבים שתפסו רגעים לא שיגרתיים, תמונות וצילומים של פעילויות חקלאיות של ציוד וכלים חקלאיים, של שדות ומטעים, של נופי חקלאות מרהיבים, של חיות בר ברגעים נדירים. טרקטורים וקומביינים בקציר, משאיות שועטות על רקע שדות מוריקים.
אני כל שנה נהנה מהתחרות מחדש, וכל שנה מתלהב מחדש מהתמונות.
אם אתם מעוניינים להשתתף או רוצים לראות תמונות נוספות מתוך הגלריות אזי הכנסו לדף הבא ובו פירוט על תחרות צילומי נוף חקלאות וטבע.

מאבק החקלאים לקבלת עובדים תאילנדים בהיקף שהממשלה התחייבה עליו זוכה לתמיכה ציבורית, כך עולה מסקר טלפוני שפורסם על ידי התאחדות חקלאי ישראל. הסקר נערך על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה בקרב 500 נשאלים, שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת ביישובים יהודיים בישראל.

בתשובה לשאלה באיזו מידה אתה מסכים עם מאבק החקלאים נגד סגירת השמים לכניסתם של עובדים זרים לחקלאות השיבו 27% שהם מסכימים במידה רבה מאוד, 25% במידה רבה, 17.5% במידה בינונית ו-5.6% במידה מועטה.

73% מהנשאלים אמרו שהם מסכימים עם המשפט שענף החקלאות הוא קריטי למדינת ישראל ולכן על המדינה לעודד ישראלים לעבוד בו. 26% אמרו שיש לתת הטבות מס לעובדים בחקלאות, 36% תומכים במתן תוספת שכר ממשלתית לעובדים בחקלאות ו-12% אמרו שיש לשלב הטבות מס ותוספת שכר.

משתתפי הסקר נשאלו גם בנוגע למחסור במים. 85.9% טוענים שאין לפגוע בחקלאות למרות המחסור במים ורק 8% השיבו שיש לייבש שטחי חקלאות ולייבא תוצרת מחו"ל בעקבות המחסור במים.

בנוגע למס הבצורת, 40% אמרו שיש לעצור מיידית את גביית המס ולהחזיר אותו באופן רטרואקטיבי אם יתברר שיש די מים בעקבות הגשמים האחרונים. 28% נוספים טענו שיש לבטל מיידית את המס. 22% השיבו שיש להמשיך בגביית מס הבצורת מאחר והוכח שהוא כלי לצמצום צריכת המים.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר שממצאי הסקר מוכיחים שהציבור בארץ מבין היטב את חשיבות החקלאות ומעונין בחיזוקה. למרבה הצער קבוצה קטנה של מעצבי דעת קהל ומקבלי החלטות מנהלת קמפיין רב שנים כנגד החקלאים והחקלאות. אני שמח על כך שהציבור הרחב וכן כלכלני ה-OECD שביקרו לאחרונה בארץ והוציאו דו"ח עתיר שבחים על החקלאות הישראלית יודעים את ערכה האמיתי של החקלאות ותרומתה למדינה.

כנגד כל הסיכויים, לעסוק בחקלאות בישראל

לעסוק בחקלאות בישראל... בלתי אפשרי.... לא מעשי.... היום כאשר ממשלות ישראל הפנו עורף לחקלאות, כאשר הציבור בישראל מצא לו שק חבטות חדש - החקלאים וכאשר מחירי התשומות החקלאיות עולים מחד ומחירי הסחורה החקלאית יורדים מאידך... קשה עד בלתי אפשרי להיות חקלאי.

בודדים מצליחים לעבור שנה ואותם יחדי סגולה ששורדים נעשים ענקיים כי אין להם ברירה כי חקלאות היום לא יכולה להיות קטנה, עליהם יצא הקצף והתרעומת של שאר אזרחי המדינה. התמיכות בחקלאות הישראלית מגיעות בערך לחמישית ופחות מאשר התמיכות באירופה ובארה"ב. ואין זה משנה באיזו חקלאות עוסק החקלאי, אם חקלאות בעל, חקלאות שלחין, חקלאות אורגנית, אם זה משנה עם הוא עובד עם חומרי הדברה, או חומרי דישון.

הפכו אותם לאשמים בכל דבר רע שקורה כאן, לבזבזני מים, שודדי אדמות, נוגשי עבדים ועוד... והם לא ידעו שהם כאלו.

אני רואה את החקלאים ורואה את מצוקתם הקשה כיום בתחום העובדים, רואה את הקריאות נגדם ונגד העובדים הזרים ואת התגובות באתרי האינטרנט שמתקיפים אותם ללא רחם, אותם ואת העובדים הזרים מתאילנד, שלא חוסכים מהם שום מילה נוראה ופשוט לא מבין.

מה השתנה שפתאום החקלאים לא טובים? איך זה קרה? אנשים פשוט לא יודעים את העובדות לאשורן וניזונים מחצאי אמיתות או פשוט משקרים.

מים: החקלאות הישראלית היא היעילה ביותר בנושא המים בעולם נקודה! היא משתמשת בהכי פחות מים להפקת טונה של פרי או ירק.. החקלאות הישראלית מייצאת לחו"ל דרך הפרי והירק בעיקר מי קולחים מטוהרים. המים לחקלאות אינם מסובסדים והחקלאים משלמים מחיר מלא! יותר מכך: החקלאים משקיעים כספים פרטיים שלהם בטיהור הביוב של הערים (כן הקקי והפיפי שלכם!!) על מנת לקבל מים!

מעל 90% מחקלאי ישראל חיים באזורי פריפריה ומעבדים קרקעות השייכות למדינה (מנהל מקרקעי ישראל) החקלאים שומרים על אדמות המדינה ואינם יכולים לסחור בקרקע כיוון שהיא אינה שלהם! כל המלחמה של הקשת המזרחית ושלגורמים אחרים, בחקלאות היא מלחמה המלווה בשקרים בוטים המשחירים את פניהם בניגוד מוחלט לאמת מכך כאשר ביקרו כאן ועדות הOECD הם ממש השתוממו לשמוע כי הקרקעות אותן החקלאים מעבדים אינן שייכות להם! וזה בניגוד מוחלט לכל העולם המערבי!

החקלאים מתייחסים לעובדים, לפלשתינאים לזרים, ולישראלים כאחד, וזה טוב יותר מאשר בכל מגזר אחר ! וזאת גם מבחינת התנאים הסוציאליים גם מבחינת המגורים, והן מבחינת התשלום לעובד המקבל יותר משכר המינימום + כל ההטבות כגון מגורים מזגנים בחדרים ועוד. כל מי שטוען אחרת מוזמן לבדוק את הנושא בצורה אחראית ומוזמן לבוא לכל משק שהוא יחפוץ לעשות ביקורת יחד עם משרד העבודה שעושה ביקורות שוטפות אצל החקלאים. דרך אגב בכל מדינות העולם רוב העובדים בחקלאות הם עובדים זרים ממדינות אחרות הבאים לשבור את לחמם. אפילו בתאילנד יש עובדים זרים מקמבודיה

רוב גדול של חקלאי ישראל הם אנשים המתפרנסים מעבודה קשה ומפרכת אשר לא תמיד שכרה המלא בצידה, אין להם כל עניין לצאת להפגנות. רק להביא פרנסה בכבוד הביתה.

למרות כל אלה חקלאות ישראל היא מהמתקדמות בעולם ועומדת בהצלחה בתחרות עם מדינות העולם וכל זאת בזכות חקלאים מעולים, חקלאות שהיא הייטקית לחלוטין, מערכת הדרכה שעובדת צמוד לחקלאים ויודעת כיצד ללוות אותם יחד עם מחקר בסיסי ויישומי כאחד המגיע לישומו אצל החקלאים לעיתים עוד לפני שנגמר.

אז עזבו קצת את החקלאים הם אינם השטן או איזה שדים דמונים, הם לא קיבלו כלום חינם ועל מנת להגיע למה שיש להם כיום הם עבדו קשה מאוד והרבה מאוד שנים.